חדשות
מחפשים מתנדבים

 

דרושים מתנדבים רציניים לעבודת התנדבות ארוכת טווח עם משפחות הנרצחים/נרצחות. לפרטים פנה/י למנהלת המרכז באזורך

כנס בתל חי

 

המכללה האקדמית תל חי מארגנת בתאריך ה-28/6/2016 כנס מקצועי העוסק בהתעללות נפשית בתוך המשפחה.

לפרטים והרשמה לחץ כאן

 

הצעות להשתתפות במחקר

 ד"ר טלי גל, מבית הספר לקרימינולוגיה באוניברסיטת חיפה מחפשת משתתפים לשני מחקרים הנערכים מטעם האוניברסיטה.

לפרטים נוספים ויצירת קשר לחץ כאן

 

דברי פתיחה 2014

 

ברוכים הבאים לטכס הזיכרון לנרצחים ולנרצחות של משפחות נפגעי עבירות המתה.

 

עמותת 'אלה' מרכזת מיולי 2012 את תכנית הסיוע – סנ"ה למשפחות נפגעי עבירות המתה, ב 5 מרכזי סיוע ברחבי הארץ. בשנה שעברה קיימנו טכס זה לראשונה. היתה זו גם בדיקה באם יש בו צורך ועניין. המספר הגדול של הבאים לטכס, והקולות הנרגשים שהושמעו במהלכו ובעקבותיו, לא הותירו בכך ספק, ונראה שטכס שנתי זה הפך למסורת. אנו סבורים שלמסורת זו ישנו מסר חשוב ביותר והוא שנפגעי ההמתה ויקיריהם קיימים, קולם הכואב נשמע, והוא חלק בלתי נפרד מקולה של מדינה זו.

 

כפי שרוני קדם כתבה עוד טרם הטכס שקיימנו כאן בשנה שעברה:

יש לי חזון

שיהא יום זיכרון לנרצחים

לקורבנות האלימות בבית

וברחוב.

יש לי שאיפה,

שתהא צפירה,

שתבינו,

שגם זו מלחמה.

נכון, איננו גיבורים.

לא הקרבנו חיינו בהזדמנות זו

למען המולדת,

למרות שחלקנו היינו בצבא.

לא נספינו בשואה,

למרות שחלקינו דור שני ושלישי לגבורה,

אך אנו חיים כאן ביניכם

יום יום  ושעה שעה

כל ליל ודקה

היום זה אני ומחר זה אתה.

צפירה כזעקה,

צפירה למניעה.

אין רצח מאהבה!

אין רצח רומנטי! אין!

 

 

עצם התאספותנו השנתית כאן, יחד, יוצרת מסורת הנותנת קול ומקום לזעקתה של רוני, זעקתכם, ומסורת של איחוד ותמיכה היזכרות ואזכור, לכל אלה שיקיריהם נלקחו מהם בדרך כה נוראה. אנחנו תיקווה שהיחד הזה, המסורת וההתמסרות הללו שאנחנו חווים כאן יחד, תתנה כח לכל אחד ואחת מבינכם להמשיך בדרך על אף הכאב הגדול.

 

ברכה מיוחדת לאורחינו המכובדים: לשר הרווחה והשירותים החברתיים ח"כ מאיר כהן, למנכ"ל משרד הרווחה והשירותים החברתיים מר יוסי סילמן, לגב' איריס פלורנטין סמנכ"לית בכירה, מנהלת האגף לשירותים חברתיים ואישיים במשרד הרווחה, לסגנית יושב ראש הכנסת ויושבת ראש השדולה למען קידום זכויות נפגעי עבירה בישראל- חברת הכנסת פנינה תמנו שטה, למנכ"לית משרד המשפטים ויושבת ראש וועדת הזכאות של תוכנית סנ"ה הגב' אמי פלמור, לעו"ד אייל גלובוס ראש רשות התאגידים, לראש אגף חקירות ומודיעין במשטרת ישראל ניצב מני יצחקי, לגב' איילה מאיר מנהלת השירות לרווחת הפרט והמשפחה במשרד הרווחה, למר אילן שריף מפקח ארצי בנושא אבדן פתאומי ושכול במשרד הרווחה, לעורכת הדין קארן שוורץ אמיגה, סגנית מנהל האגף לסיוע משפטי וממלאת מקומו, לגב' לידיה דרורי גוהר ראש יחידה ארצית שירותים סוציאליים באגף ההנצחה ומשפחות במשרד הביטחון, לגב' עפרה אנצ'ו מפקחת ארצית אגף ההנצחה ומשפחות במשרד הבטחון, לעורכת הדין הדס גבריאל זני ממונה נפגעי עבירות המתה מהאגף לסיוע משפטי, לפרופ' אורי ינאי מהאוניברסיטה העברית, חבר בוועדת ההיגוי של התוכנית, לגב' לרה צינמן יושבת ראש ארגון משפחות נרצחים ונרצחות בישראל, ו -לכן משפחות יקרות.

 

שמי דר' שי שלקס ואני פסיכולוג העובד בעמותת 'אלה', חוקר ומטפל באנשים שחוו פוסט טראומה ושכול.

 

עמותת 'אלה' הוקמה בשנת 1979 ומאז טיפלה באלפי אנשים אשר חוו אובדן, שכול, טראומה וכאב נפשי.

 

בתכנית ייחודית זו, אנו משתדלים להעניק את הליווי המגיע לכם בצורה הטובה ביותר בניהולה של הגב' יעלה כהן וחמש מנהלות מרכזי הסיוע השונים בארץ: הגברות איריס טוביה, מלדה שלהב, קרולה דרגן, פאידה עבדאללה וורד הירשפלד-יפת.

 

בשם מר יהל שחר יושב ראש עמותת 'אלה' וההנהלה המשותפת של הגב' יעלה כהן ומר בני לייזר, אני מתכבד להתחיל טכס זיכרון זה.

 

עכשיו נקדיש דקה דומיה לזכרם של יקירנו.

 

 

שי מסביר על נר התקווה:

 

 

האירועים המחרידים שכל אחד ואחת מכם חוויתם, הינם טראומטיים. הטראומטיות שלהם נעוצה בעצם העובדה שהם מפוגגים את אשליית הוודאות והתקווה בה אנו עוטפים את עצמנו ואת ילדינו. אשליה הנחוצה על מנת לישון ולקום מידי בוקר ליום נוסף. ברגע אחד מחריד, האשליה מתפוגגת, ואנו נחשפים במערומינו לחוסר הוודאות הבלתי נמנע של קיומנו האנושי. לעובדה שבעולם בו אנו חיים שום דבר, אף לא ההתקיימות העצמית שלנו ושל יקירינו, הוא וודאי. האדם הטראומטי הינו גולה מארץ התקווה, ונאלץ לחיות בעולם שאינו ניתן להכרה עוד. בעולם כזה אפילו התקווה עצמה עלולה להפוך לאויב. כשהוודאות נחשפת כמיתוס אכזרי והעתיד נראה כשממה חשוכה, הרי על התקווה להיכחד על מנת לא לעורר עוד אי וודאות לגבי העתיד.

 

 

אולם, כמו גולים בארץ רחוקה, קרה ובלתי נודעת, אנו יכולים להיאחז זה בזה, להתחמם ולחמם את הלבבות הקפואים, לספר ולהקשיב לאלה שיודעים ומסוגלים לשמוע, לאלה שיודעים על מה אנו מדברים, לאלה שמבינים את שפתנו. איננו יכולים להחזיר את היקרים האבודים, אולם בחיבורים אלה, אנו יכולים למצוא תקווה, תקווה שאיננו אבודים בחלל, מנותקים מחללית האם, אבודים לנצח בחשיכה נצחית. וזו הסיבה שאנו מסובים כאן הערב יחד, לחפש נר קטן של תקווה בעולם כל כך חשוך.

 

להדלקת נר התקווה, אני מתכבד להזמין את הגב' כאותר דאהר יוסף נג'אר אמן של מדלין בשיר נג'אר ואמאני בשיר נג'אר. 

 

 

 

Simply-Smart.com